אין כאלוהינו

פיוט עתיק הנאמר בסוף התפילה.

אֵין כֵּאלֹהֵינוּ, אֵין כַּאדוֹנֵינוּ, אֵין כְּמַלְכֵּנוּ, אֵין כְּמוֹשִׁיעֵנוּ:

מִי כֵאלֹהֵינוּ, מִי כַאדוֹנֵינוּ, מִי כְמַלְכֵּנוּ, מִי כְמוֹשִׁיעֵנוּ:

נוֹדֶה לֵאלֹהֵינוּ, נוֹדֶה לַאדוֹנֵינוּ, נוֹדֶה לְמַלְכֵּנוּ, נוֹדֶה לְמוֹשִׁיעֵנוּ:

בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ, בָּרוּךְ אֲדוֹנֵינוּ, בָּרוּךְ מַלְכֵּנוּ, בָּרוּךְ מוֹשִׁיעֵנוּ:

אַתָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ, אַתָּה הוּא אֲדוֹנֵינוּ, אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ, אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ:

מבנה הפיוט

הפיוט בנוי בחמש שורות, כל שורה מורכבת מארבע הצהרות על אלוהינו, אדונינו, מלכנו ומושיענו.

ראשי תיבות

ראשי התיבות של השורות יוצרים את המילה "אמן": אין, מי, נודה (+ ברוך, אתה).

מתי אומרים

  • ספרדים - כל יום בשחרית
  • אשכנזים - בשבת וחג בלבד