קרבן התמיד

פרשת קרבן התמיד שהיה קרב בבית המקדש.

וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:

צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ:

וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַיהֹוָה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד:

אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם:

וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין:

עֹלַת תָּמִיד הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַיהֹוָה:

מקור: במדבר פרק כח, פסוקים א-ו

על קרבן התמיד

קרבן התמיד היה קרב בבית המקדש פעמיים ביום - בבוקר ובין הערביים. היו מקריבים שני כבשים בני שנה.

מאחר שאין לנו בית מקדש, קריאת פרשת הקרבנות נחשבת כאילו הקרבנו אותם. "ונשלמה פרים שפתינו".

חז"ל תיקנו את התפילות כנגד הקרבנות: תפילת שחרית כנגד תמיד של שחר, מנחה כנגד תמיד של בין הערביים.